אתעתקת זאת התורה הקדושה מן קנין כתובה כהנה טבה ויקירה וקראה וצ<לאה> מתנה הזוכיר בה אל קנין סמוך קהלה וארכונה ויק<ירה> וחשובה וכת<ובה> צפר בן סהבה ויק<ירה> וסמוך קהלה וארכון עדתה יעקב דמבני מנשה והקנין הזוכיר בכיר ידו וסהדים בדמשק סהדו עליו וככל סהדים בשכם סהדו בעיני על סהדות הסהדים הן זה הקנין קשט והמנחה בחמש מאות כסף ועשרים כסף וקנין כתובה בדמשק בחדש גמדי א' שנת ב' ו' נ' ו' ח' ק' וזה המתעתק בחדש גמדי ב' שנת ששה וחמשים ושמנה מאות לממלכות ישמעל תהיה בריכה עליו ועל בניו וילמד בה בנים ובני בנים אמן וזה המתעתק אתקשט וקם בעיני ואני אבישע בן פינחס בן אבישע בן פינחס הכהן הגדול בעתו במקום יהוה
Text übersetzt
Diese Heilige Tora ging über aus dem Besitz des Schreibers, des guten Priesters, des Ehrwürdigen, des Lesers, des Beters, des in ihr erwähnten Mattāna in den Besitz der Stütze der Gemeinde, des Anführers, des Ehrwürdigen, des Berechners,
des Schreibers Ṣāfar, Sohn des Alten, des Ehrwürdigen, der Stütze der Gemeinde, des Anführers der
Gemeinschaft Yāqob aus der Familie Mānāši. Der erwähnte Kauf ist in seiner Handschrift (geschrieben)
und Zeugen in Damaskus zeugten für ihn wie alle Zeugen in Nablus vor meinen Augen das Zeugnis der Zeugen bezeugten, daß dieser Kauf rechtmäßig ist. Die Gabe ist 500 Silber(münzen) und 20 Silber(münzen). Und der Kauf(vertrag) wurde geschrieben in Damaskus im Monat Ǧumādā l-ūlā des Jahres 852, und diese Abschrift im Monat Ǧumādā ṯ-ṯāniya des Jahres 856 der Herrschaft Ismaels. Möge sie gesegnet sein ihm und seinen Kindern und er in ihr Kinder und Kindeskinder unterweisen. Amen. Und diese Abschrift wurde beglaubigt und hat Bestand in meinen Augen. Ich bin Ābīša ban Fī'nās ban Ābīša ban Fī'nās, der Hohepriester zu seiner Zeit am Ort YHWHs.
Der Vertrag ist die Abschrift eines früheren Vertrags. Die Abschrift stammt aus dem
Jahr 856 H., die Vorlage aus dem Jahr 852 H.
Bei dem Verkäufer handelt es sich offenbar um den Schreiber der Handschrift, der sich
im Kleinen Schreibertaschkil Mattāna nennt, im Großen Schreibertaschkil Nātan'ʾīl
ban Yišmāʾəl ban Nātan'ʾīl bar Yē'ṣāq bar Nātan'ʾīl. Dafür spricht nicht nur die Formulierung
הזוכיר בה – » der in ihr erwähnte« –, sondern auch die Tatsache, daß der Titel כתובה
– »der Schreiber« – an erster Stelle steht und nicht im Kontext mit קראה וצלאה und
חשובה wie in sehr vielen anderen Texten. In diesem Fall steht der Titel wohl weniger
als allgemeiner Ehrentitel als für die ganz konkrete Funktion, die Mattāna in Bezug
auf diese Handschrift innehatte.
CC0 1.0 Universell